אסנת אינציגר-אלון / ימים של קדם |
צלולים כבדולח.
דואים לשמיים.
לא מאכזבים.
את פרוכת הרגשות פרמתי
לחוטי שתי וערב לחוש
כל רגש בנפרד.
נוגעת בך בכל אצבעותיי
לרצות אותך כאדם רגיש.
הזמן יאמר דברו,
אמת תצא לאור בבוא הזמן
כשנכיר לעומק.
סדורה משנת החיים, ברורה
ונהירה.
כל החפץ בה יקום ויקח.
תכלת שמיים נתתי לך
כברית ליחסים המתהווים..
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|