יְצוּר טָמֵא שֶׁמַּחֲזִיק בְּחֻובּוֹ טֹהַר,
תּוֹעֵבָה עַל־פְּנֵי אֶרֶץ חֲדָשָׁה,
בְּש-ָרָם אֵינוֹ כְּכֶלֶא שֶׁאוֹצֵר אִתּוֹ זוֹהֵר,
כִּי־אִם רוֹמֵס אֲדָמָה נְדוֹשָׁה.
בֵּין אִם בָּנִים שֶׁנָּפְלוּ מִשָּׁמַיִם,
אוֹ מַמְזֵרִים מִנָטְשֵׁי־שְׁחָקִים,
הֵם הַמְעַכְרִים אוֹתָנוּ כְּמַיִם,
כְּתוֹלָעִים שֶׁכְּרוּבִים שׁוֹחֲקִים.
עֲנָקִים מְשׁוֹטְטִים, מִתְהַלְּכִים בֵּינֵינוּ, לֹקְחִים
לָהֶם נָשִׁים,
וְלַנּוּ אֵין הַרְבֵּה.
בָּש-ָר מֵת מְמַלְּחִים בְּמֵי־יָם לְיָמִים קָשִׁים
מֵעֹנָשִׁים.
אֵין מֵהֶם מַרְפֵּא.
יְדֵיהֶם מְשַׁלְּחִים, כִּי תּוֹעֵבוֹת מֵאֲהָבוֹת שֶׁל
מַלְאָכִים
לֹא נִתָּן לְהַפִּיל.
אַך עָנְשִׁי־אֶל קוֹלְחִים, אָז עַד שהפִּרְדָה תַּמְלִיט הֵם
דּוֹעֲכִים,
וְאָז נִרְאֶה מִי הטַפִּיל. |