האש שנותר, סימן בלבד את סוף הדרך
חמצן זרם רק עבור התקווה, לסוף הדרך
בסוף הדרך נשמתי עוד מחכה
בסוף הדרך הדרך תיגמר
וכל מה שיישאר תהיה נקודת האמצע של גופך
שם אנוח ואהרהר בשלטי הדרך המשלים
שניסו לספר לי על הכל רק לא על חִינְּךָ
מתגשם ומתפרץ לכל כולי היקום והזמן ונדמה שברגע אחד במין
פרדוקס פיזקלי, הוא ממש נוצר. במין פיצוץ משתרך לעבר ועתיד
ומרחב ועומק ואטומים. כל מה שהיה לפני ואחרי ומסביב תוצאה; זו
הייתה רק החלקת שפתיים אבל עבורי זו הייתה הקריאה הראשונה
והאמיתית לקיום.