נורא התגעגעתי לכאב.
לפיתותיו המחניקות בתוך תוכי, דימויו שחורים ומורגשים עד מרכז
היקום.
שאינו באמת מרכז, כי לעולם הינו מתרחב ומתרחב (כך נגלה) אל הלא
נודע.
על גחוני עוד אביט לעבר רקיעים שלכת ואור.
רוך העולם לא יתגלה אלא יווצר כיש מאין כמו המפץ הגדול, כמו
היקום שלעולם מתרחב.
נבלע לעינייך
ככוכב מתנפץ
כגלקסיה ומסלולי כבידת כוכביה, שלאט אך בטוח עושים את דרכם
תמיד אליי.
על גחוני אביט תחת רקע לכתך
ומכלול רגשותיי וחשקיי המתפרצים אל כדי טרגדיה
יוכיחו סופית שהיקום אכן מתרחב
מתרחב עד כדי נצח |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.