ילדות, ילדים, ילדות, ילדים,
מכים אותי, מכים - מכים
למה תכוני ילדים נחמדים,
לא הייתי טוב אליכם?

בשמש הזאת הזוהרת הבוערת המנצנצת המסנוורת,
אני עיוור וסומא בין הרגליים של אימא אדמה
אני רוצה למות כל יום מחדש - לפני שאוולד שוב
היא בוכה, ואני בוכה, ואנחנו גם בוכים זה על זו על זה

הוא הלך בוואדי, ונפל לבור עמוק,
הייתה שם באר ישנה, הוא נפל לתוכה,
כשהאבן הדקה נשברה תחת רגליו
מי שהיה עובר לא היה רואה בחושך שיש שם באר

היא רוצה קנקן תה

אני מבין הכול, הכול אני מבין, הכול,
גם מה שאני לא מבין
גם אם אכפת לי או לא
נחש צפע! סרק, סרק!