כָּל כָּךְ שמֵחַ הָאָדָם בְּחֶלְקוֹ הַיּוֹם.
בְּש-ִיאָיו נוֹגֵעַ בִּשְׁחָקִים מְדוּמִּים.
יַקְדִּישׁ אֶת חָלְיוֹ לְעַצְמוֹ לְעוֹלָם.
כְּאֵבוֹ יִדְעַך בְּסוּפַת הַשָּׁרָב.

בְּיָדָיו יִבְנֶה מִפְתָּן וּמַחֲסֶה.
כֹּה יַקְּרוּ לוֹ חַיָּיו עַד אֲשֶׁר יְפַכֶּה,
כַּמַּיִם הַנּוֹפְלִים כְּמַפָּלִים דּוֹמִים
כְּבֵיתוֹ וּרְהִיטָיו הַגְּדוֹלִים קְטַנִּים.

לְמִי יַדְלִיק נֵרוֹת צִבְעוֹנִיִּים
וְהָרֵי לִכְבוֹדוֹ מַמָּשׁ הִדְלִיקָם.
רַק הָרַעַם הַצּוֹבֵר מִן הַשֶּׁקֶט בִּקְרָבָיו
יִרְקֹם לוֹ חִיּוּךְ וְזָעַם בְּפָנָיו.

הַש-ִּמְחָה בּוֹ הַיּוֹם אֲפִלּוּ גְּדוֹלָה
עַד יַבִּיט סְחַרְחַר עַל הֲרִיסוֹת חַיָּיו.
הִנֵּה הוּא נִבְהַל מִצְּחוֹקוֹ הַמִּתְפָּרֵעַ
מְחַיֵּךְ וְצוֹחֵק לְעַצְמוֹ עַל כְּלוּם.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי