מתחשק לי עגבנייה, היא אמרה בין חיוך מתוק לחיוך מתוק אחר,
וחיוך מפלצתי. אני מצטער אדונית קטנה, אבל נגמרו לי העגבניות,
אולי היא רוצה תפוז? לא, לא תפוז, אני רוצה עגבנייה, כזו
עסיסית, עם הרבה דם מיץ. אני מצטער אדונית שדונית קטנה, אמרתי
באורך רוח, אבל אני לא יכול לספק לך את העגבנייה שאת כה מתאווה
אליה, מהסיבה הפשוטה שאין לי אותה. אתה חסר תועלת, היא אמרה
בתוכחה, שום-דבר לא יוצא ממך, אפילו לא עגבנייה. והיא הרימה את
הטלפון הנייד גלקסי חמש ועשתה חיוג לאן שהוא. היי, שלומי, אתה
זוכר אותי, אני זו שהשתגעת אחריה ושלחת לה פרחים. מה? לא, לא
ג'קלין, בטי. לא, לא בטי הזאת, בטי הבלונדינית. כן. אז חשבתי
ככה שבמקום שתביא לי פרחים, תבוא אליי ככה עם ארגז עגבניות, מה
אתה אומר? כן, מאוד בא לי עגבניות, אבל הבן-זוג חסר התועלת שלי
לא מסוגל להביא לי אחת אפילו. כן, אני יודעת שהוא לוזר, לא
ווינר כמוך. תודה. וניתקה. זה בסדר, אני משחררת אותך, מישהו
יביא לי עגבניות, היא אמרה כאילו בדרך אגב. למה לא ביקשת ממנו
להביא גם מלפפונים? שאלתי. כי אני לא רוצה מלפפונים, אני רוצה
עגבניות. היא אמרה בתוכחה. אבל אני רוצה מלפפונים, מאוד מתחשק
לי לנגוס במלפפון טרי מריח טוב עם קורט מלח. זו בעיה שלך, היא
אמרה. אם אתה רוצה מלפפונים, תשיג את המלפפונים שלך בעצמך. את
חסרת תועלת, אמרתי לה. אני לא השפחה שלך! היא צעקה עליי. הרמתי
את הטלפון נוקיה עם האנטנה וטילפנתי בשושו לחברתי משכבר. הלו,
גלית, מה נשמע? אני מאוד גאה בך שאת מורה עם תואר שני וכל זה.
את בטח מאוד חכמה עכשיו. רציתי לשאול אותך, לזכר ימים עברו, אם
את מוכנה להביא לי ארגז מלפפונים. פשוט התאוותה נפשי לנגוס ולו
לפחות במלפפון אחד טרי עם קורט מלח. חוצפן? למה אני חוצפן? לא
הייתי טוב אלייך? טוב, טוב, לא צריך להתעצבן, אני לא אידיוט,
פשוט חשבתי שתרצי לעשות לי טובה, זה הכול. טוב, סליחה.
להתראות. לא תביא לך מלפפונים, אה? אמרה בטי וגלגלה עיניים. זה
בגלל שאתה לא קוסית כמוני, וגלית הזאת היא לא גבר חרמן כמו
שלומי. פה חוקי המשחק שונים, היא אמרה וצחקה.