[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אפרת ספיר
/
ראיון עם אלוהים

"הכנתי ראיון קצר לאלוהים, אני יודעת שאין לו זמן לשאלונים..
רציתי רק לשאול אותו כמה שאלות, לנסות להבין את כל הניסיונות..
בניתי שאלות של עולם שלם.. חיים של ילדות ומה שנשאר שם בתוך
הלב המתגונן.. חיכיתי ללילה, לחלום שיגיע.. ראיון קצר , לא
רציתי לו להפריע.. נרדמתי עם הדף המוכן.. ריחפתי בין ענן לענן
כדי למצוא.. הוא כבר ידע שאבוא.. חיכה בסובלנות.. העיניים
נעצמו במהירות.. ואז.. שמעתי את קולו.. אשאל, אראיין אותו.. לא
יכולתי לראות.. רק להרגיש ולחוות.. פתחתי את פי, התחלתי
לשאול.. קולו היה נעים ויחד עם זאת גדול.. הוא לא כעס, הוא ידע
על הריאיון.. וככה זה התחיל.."
איך זה לשמוע את כולנו, איך הוא יודע מי סובל? יכולתי רק לשמוע
את תשובותיו, לא להסתכל.. ואיך זה שקורים דברים מפתיעים לאדם?
מכלום הוא לא הופתע או נדהם.. והוא ענה באורך רוח, הוא השתדל
להיות ישיר, לכוון אותי לעיקר.. ואני רק שמעתי את קולו ולא היה
לי קר.. לבי היה חם ורגוע.. אלוהים עונה לכל אדם פגוע.. ראיון
קצר, ראיתי מלאכים מסביב.. כבר לא היה אביב.. החורף כבר כאן..
אבל שם עטפו אותי כולם.. לא הרגשתי את הזמן.. ראיון קדוש, מאוד
חשוב.. לא רציתי לעזוב ולשוב.. הרגשתי אהבה.. הרגשתי אהובה..
הרגשתי עד כמה אני יקרה.. סיימתי את הריאיון , עיני העצומות
התפללו והלב התרחב.. חבקתי  את המלאכים כלום כבר לא כואב..
תחושה של קדושה.. עיני החלו אט אט להיפתח.. בידי עוד היה הדף..
הבוקר פלש כהרגלו למרחב.. ראיון שכזה עוד לא היה.. את התשובות
התחלתי לפענח.. לנסות להבין.. קטונתי מלהבין אבל הוא ידע. הוא
השיב לי בשפתו הקדושה.. התעוררתי לחיים וכולי דמעות.. והבוקר
הזה התנתקתי מכל המראות.. מכל המוכר, הלא מוכר, מכל ועוד..
לבדי.. חושבת על אותו סוד.. שמלווה אותי מהילדות.. שפגע לי
בחירות.. סודות אינם תמיד עפים ברוח.. הם יציבים וחזקים כמו
תפוח.. והלב נותר עדיין עם שאלות.. אבל החלום כבר נגמר. הזמן
עבר. ומה שיכולתי עוד לשאול - נתקע בתוך החול.. נקבר. נטמן.
בטח כבר סחפו אותם מי הים.. במצולות. שם מקומם. של שאלות
קשות.. אסור שיהיה להן תשובות.. והוא ידע זאת. הוא שלח אותי
חזרה לעולמי שכבר קיים. הוא עזר לי לא לתהות יותר.. לוותר. לא
לחפור. לא לדעת. מוטב כך מאשר לגעת.. בזיכרונות של ילדה
אומללה.. מבולבלת.. סובלת.. מוטב לשכוח. לסלוח. ראיון קצר. עם
קצת עבר. רק מה שהעלה חיוכים.. כך בנה לי את השאלות אלוהים..
ורק דמעה אחת שכבר התייבשה נותרה עומדת לה קפואה. מקדושה. כי
כך הנחה אותי בורא עולם, לא לשאול שאלות כאלה.. להימנע.. מעוד
מחשבה תובענית.. לקחת אחריות על כל דבר שמלחיץ.. לזרוק לים..
הריאיון תם ונשלם. עיניי פקוחות. בלי דמעות. רק לראות את מה
שמסביבי.. שבא לעטוף ולחבק רק אותי. ראיון עם אלוהים.. בחלומות
קסומים.. ומסביבי רק מלאכים."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שנו רבותינו:
היו מראה עיניים
ומשמע אזניים
משחקין בכדור,
ור' חנניה שופט
ביושר.
זימבר הראשון את
השני, ותצא בת
קול מן השמיים
ותכריז: טוב
מראה עיניים
ממשמע אזניים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 8/11/17 12:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אפרת ספיר

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה