הרוחות מסתדרות בשלשות,
ומכות מ-כל כיוון,
את העץ הקטן המסכן,
שעדיין לא הספיק להתחזק
וסביבו מעגל של אבנים,
וחוטי ברזל מנסים לשמור עליו זקוף
אבל הוא מתקפל רכון-רכון,
על אדמת החצץ שהיא לא אדמת טבע,
ומשיר את עליו לרוחות הסתיו
שום מטרייה לא תגן עליו מהשיטפונות,
ושום מכסה לא יגן עליו מהרוחות,
ושום מנורת רחוב לא תגן עליו משדי הלילה הרעבים,
ושום מעגל של אבנים לא יגן עליו ממכרסמים,
שנוגסים בעליו הרחבים,
ומחדדים עליו את הטפרים
והשיניים שלהם נוקבות בבשרו,
עד הוא מדמם דם עצים,
בעוד השורשים נאבקים למצוא אחיזה באדמה הקשה,
שלא נועדה לעצים, אלא לתמרורים. |