בהליכה אחת בלילה ניסיתי לשמור על חשאיות, אז מדי פעם הצצתי
לחלונות הבניינים, וזו הייתה שעה די מוקדמת ככה שיש חשש - אך
אף אדם לא הביט משום חלון, או מרפסת. ואז חשבתי, באמת למה שבן
אדם יצטרך בכלל להביט מהחלון. אם חבר שלך רוצה שתרד למטה הוא
פשוט כותב לך בווטסאפ..אפילו את האוויר שהוא מכניס ללא ממש
צריך יותר, בשביל זה יש מזגן או מאוורר. והנוף, הנוף לא באמת
יפה.
וכמו תמיד זה הוביל אותי לתהייה סתומה ומרחיקה לכת; האדם חייב
את החלון, כדי פשוט להניח שיש לו דרך החוצה. מהחדר, מהעולם,
מתודעה שלנצח כבולה בתוך עצמה. חלון בשימושה המודרני היא לא
המצאה מעשית אלא פסיכולוגית, של ממשלות שלא רוצות שתיוודא לאמת
שבעצם כולם יודעים: אתה סגור לחלוטין בתוך החדר.
אבל זה סתם שטויות. זה מן הסתם שטויות. |