הייתי יכולה להיות מזכירה
(עקרת בית, אימא או סתם אישה)
ליהנות עם כל נשימה.
ללטף את הבוס,
לנסוע לחו"ל על חשבון החברה.
לטבוע בניירת,
להעתיק,
למחוק,
לפשפש,
לענות לטלפונים (השפופרת מתחת לסנטר לחוצה)
לולא יום אחד, כשהלכנו לקנות שמלה,
פגשנו שכנה ששאלה
מה בדיוק
אני עושה.
הייתי יכולה לגדל ציפורניים אדומות
(שכל יומיים נשברות) ובוקר בוקר,
על עקבים
הייתי מדדה בדרכי לעבודה
לולא ענתה אמי בגאווה:
"אבל בתי הבכורה
לומדת רפואה".
ספטמבר 1988 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.