עֶלֶם בְּרוֹן יִכּוֹן לִקְרַאת עַלְמָתוֹ,
פָּנֶיהָ יְקַבֵּל לְקֶרֶן רְחָבָה.
עֵינָיו תְּכוּלוֹת כַּיָּם.
יָרוֹן אֶת שִׁיר אַהֲבָתוֹ הַבּוֹעֶרֶת
לֶהָבַת חַמָּה פִּתְאוֹמִית.
הִיא כְּשֶׁמֶשׁ קוֹרֶנֶת עַל שדוֹת,
בִּרְעוֹתָהּ תַּבְחִין בְּבַרְנָשׁ.
יָדֶיהָ אֲשֶׁר נָגְעוּ בִּשדוֹתָיו
בָּחֲשׁוּ הֵיטֵב בְּרִגְשׁוֹתָיו,
עַד לְדִמְעוֹתָיו הַחַמּוֹת.
מַדּוּעַ שָׁבְרָה כָּךְ אֶת לִבּוֹ
עָלֶיהָ לָדַעַת הִיא לֹא יְקָרָה מִמֶּנּוּ.
תִּתְרַפֵּק עַל עֶרֶש- מַכְאוֹבָיו.
אִם נִגְזָר עָלָיו לְדַבֵּר אִלֵּם
יְוַתֵּר וְיַדִּיר פְּעָמָיו.
© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי |