למרות הקושי המובן מאליו, נסו לזכור שביבי יש יותר מרק אחד.


תארו לעצמכם מצב.
אתם הולכים ברחוב רבניצקי (ע"ש רבניצקי ההוא) ופתאום ניגש
אליכם מישהו שכבר כמעט יומיים לא ראיתם ושואל אותכם "היי שירז"
(במקרה שקוראים לכם שירז), "ראית את מעגל הגיר הקווקזי?"
עכשיו, נגיד שאתה אהבל מקומי (היי, אתה קורא פוסט שלי, זה קצת
מסגיר אותך, הייתי אומר) שלא יודע שמדובר בשם של מחזה.
אתה עוצר, מגרד עם יד שמאל את הרקה הימנית (דורש קואורדינציה
מסויימת) ומנסה, לפני שתשיב, להבין את השאלה.

כשאת אומרת מעגל הגיר הקווקזי, למה את מתכוונת?
מי פה קווקזי, הגיר או המעגל?
אם זה גיר קווקזי (Made in Coucasia), אז ברור שהמעגל לא. סתם
מעגל רגיל / פושט.
אם המעגל קווקזי [וכולנו זוכרים משיעורי הטריגו' בתיכון שמעגל
קווקזי הוא בן 345 מעלות]
אז ברור גם (פועל יוצא של היות הקווקז בחצי הכדור המזרחי) שהוא
משורטט נגד כיוון השעון (בניגוד למעגל שוויצרי למשל, שמשורטט
בול על השעון).

הדרך הטובה והפשוטה ביותר לצאת מהמצב הזה שנקלעתם אליו, היא
לאמץ ילד ויאטנמי, להיות ישר ולומר "כן", אם ראית, או "לא", אם
לא ראית.

(מוקדש ל- .B.B (ברטולד ברכט), הקומפוזיטור של המחזה, שיום
הולדתו ה-120 חל בדיוק עוד 4 חודשים ו-23 ימים (10 בפברואר))

כשחושבים על זה, לא ניתן להתעלם מכך שרבניצקי הזה (שעל שמו
הרחוב שבו עלתה הנקודה הקווקזית לסדר היום),
אני לא יודע בן כמה היה במותו אבל, אם היה לו מספיק גיל
להתפרסם עד כדי שיקראו רחוב על שמו, אז בטוח היה לו זמן שהיה
יכול ללכת למשרד הפנים ולבקש לשנות את השם.
אם לא בשבילו, אז לפחות בשביל הילדים.
לבוא לבית ספר עם שם כמו רבניצקי, זה כאילו שלחת בקשה בשלושה
העתקים לילדים בכיתה שלך, שאומרת "יאללה, בואו תתעללו בי".
מה, חסרים שמות אטרקטיביים שמתחילים בקוף?
קפקא
קהלני
עקיבא (כמו הרבי המשוגע ההוא)
קריניצי (שם הנעורים של רמת-גן. לפני החתונה עם גבעתיים)
קרדשיאן

סתם עצלנות וחבל.
בטח הילדים האלה מוציאים הון תועפות על טיפולים פסיכולוגיים
אינסופיים, במקום על ימי כיף בלונה-גל..