|
רציתי לכתוב על אורי ומור
ועל עמית המתוק שהתחדשו בו
ועדיין לא כתבתי
גם על ההתרסקות המפוארת שלי
בערב שישי
על ישי המלאך שלווה לי חמישה ₪
לאוטובוס
ועל מעיין שהצחיק אותי כל כך עד שבכיתי
כשהייתי במטבח והוא בדרכו למקלחת
במקום לכתוב
אני נרדמת בישיבה |
|
|
תגידו, דייג
אוהב דגים, ונגר
אוהב עצים..
אז למה ההורים
שלי לא אוהבים
אותי?
אבא של מרקו
בגילוי לב, פרק
20, לפני
ההתחלה, תריצו
אחורה ותשמעו את
הסלוגן הזה
ברקע.
השורה האחרונה
תמיד הורסת לי,
אני צריך לדעת
מתי להפסיק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.