אני רוצה לכתוב לך שיר,
שיר שיניע את אמות הסיפים,
שיהלך מקצוות ארץ אל קצה עולם.
רוצה להביע את רחשי לבי,
בפנייך, עם דגש, קמץ וחולָם.
פורש לקראתך זרועותיי,
מותח צווארי כציפור שיר,
ומיתרי גרוני אלייך ששים,
תבל ומלואה להעיר.
רוחש אלייך,שואף אל היותך,
נערתי, נסיכת חיי,
לך מבקש לשיר.
מבט עינייך מול עיניי,
יפי נפשך לי סם חיים,
רוקד ומפזז ברחובות העיר.
הבי ידך ונקפץ יחדיו,
בין חרוזי השיר.
נפשי הומיה.