בואי איתי, סניוריטה,
האמת שמעולם לא עזבתי אותך
בכל הגיאיות, בכל העמקים,
ההרים, היבשות והימים,
את תמיד היית איתי
בואי איתי, סניוריטה,
חלב ודבש נטף משפתייך,
כשנישקת אותי, כשאהבת אותי,
כשלחשת לי, כשהוקרת אותי.
היא ירתה בו, אחת בראש, אחת בלב, ואז חייכה חיוך של זאב.
"ככה ייעשה לאיש שלא רוצה לזיין אותי," היא אמרה במבטא סלאבי
מרושע.
"אבל אני רוצה לזיין אותך, וירה!" אמר הירוי בקול פגוע מלא
תוכחה.
"שתוק," היא סיננה פתאום, "אתה לא יכול לדבר, אתה מת."
"אבל אני מת רק בכאילו, וירה! כמו שאני לא רוצה לזיין אותך רק
בכאילו!"
היא כיוונה את האקדח ורוקנה לעברו מספר קליעים.
עבר היום, עבר הליל, בו ראיתי אותך לאחרונה, דובשנית.
כל היודע דבר על מקום הימצאך, מתבקש להתקשר לתחנת המשטרה
הקרובה.
כתוב, שאני בן-של זונה,
ושאימא שלי הייתה זונה,
ושאני זונה,
ושגם את זונה.
נשאלת השאלה -
הזדיינת אתו, יא זונה?
"אישה מגדירה את עצמה לפי בן הזוג שלה.
הבנת, נעל?"
- כן, גרב.
בימים ההם לא היה מלך בארץ ישראל,
חוץ מזוהר ארגוב.
יש לכם איבר מין,
אז תשתמשו בו!
בשביל להשתין.
זונות, כולן זונות!
אבל אני, אני לא זונה,
אני אישה משוחררת. |