קטפתי לך את השושנים הכי כהות
שהיו בגן של האוהבים היתומים
ועכשיו ידיי מגואלות בדם של ציפייה ותקוות
של אלו שלא ידעו זמנים רגועים של שגרת אהבה וגירויים פשוטים
תמיד אמרת לי שרומנטיקה ומוות הם שני העסקים הכי משגשגים של
אלוהים
את לא מאמינה בגורלות ובקללות,
לא במזלות וגם לא בתפילות
רק בחיים סבוכים ותהומות
בחלומות הלילה שלי את פחות מזיקה לעצמך
אך במציאות של הבוקר את לא משאירה מקום לתקוות
אני רוצה לדעת רגעי נחת שלווים יחד אתך
כי כבר מזמן ויתרנו שנינו על אושר
ובכל זאת, ממשיכים לחיות...
ממשיכים לשרוד, לשתות, לרקוד,
לשרוט, לצעוק, לסעור, לחבוט,
לבעוט בקירות, לבהות בתקרות,
לבלוע ולירוק, לצרוח ולשתוק
לדמיין הרבה ופחות ללמוד. |
