אדם נולד וקפץ לתוך הטבע
ביום אביבי של כפרים
נשכב על הדשא והציץ בזוהר חמציץ
בין עלים ירוקים מתפתלים
מתחת לראשו ידיו הערים
הביט באופק ובעץ העבות
ובנוף הנפלא וחשב מחשבות
ויצאו לטיול שנתי של קבע
מלא פטפוטים מתפקעים וצוהלים
על הגב תיקים כבדים שמעיקים ומציקים כחרקים
דילגו בפשטות אהבה לטבע ולצבע
כילדים חפופי תרבות רצים ושרים סופרן בצחוקים
הבחור פנה לבחורה בכמיהה
ולא מצא בלבבה כל צליל אהבה
אחר כך נעקצה מפיתולי עקרב והציל אותה במימייה
אחזו ידיים ורצו ביחד בחול יחפים
והשמש נצנצה בקשקושים מטורפים ובשלל צבעים מכושפים
והעיפו עפיפונים לשמיים התכולים-חזקים והענקיים
והוא הלך לישון מנוחת צהריים עייפה
והיום עבר מעל לראשו בתנועה חטופה
בריבועי זעזוע מוח מהבהבים שחורים ולבנים
והוא שמע ברקע מוזיקה שקטה בוקעת מהרדיו באורות קטנים
ומחשבותיו נסגרו בקווים ארוכים ועגולים מכל הכיוונים
וחלם על אהבה גדולה בלבבות אדומים חמים ושבועת אמונים
וישב עם אישה על דשא גדול ושמעו ניגונים
ואחר כך הם הלכו ביער ושוחחו דברי גאונים
ואיש הציץ מתוך העץ בצעד ענקי עם חוכמת עניינים
והם טעמו מפרי הדעת התוסס זוהר בגן עדנים
גנים מעוצבים יפה וכזכוכית על המחשבה מעודנים
ואחר כך הלך למסעדה בעניבה
והמלצר חייך אליו בכבדות חביבה
והוא אכל ארוחה מפוטמת ושמנה
וקינח את פיו במטפחת צחורה לבנה
ונשאר לשטוף כלים בליל תאורה עדינה
וברדיו מוזיקה זעירה וקטנה
ונהיה בזוי כי הטריד את הברמנית המסכנה
ובבוקר בים ראה ישראלים קופצים שמנים כדובים
על חוף רחב צרוב מיניות בכחולים צהובים
ושט באנייה אל חלומות מתעתעים של אנשים
עם מלחים שזוללים בחמדה מאכלים באושים
וחיילת ימית איבדה אהובה שטבע
ודיו בעצב עמוק חתם וצבע
במלה חביבה ובוגרת של אהבה
ואישה שחתה בכינרת כחולה עמוקה
ונפשה החולה זעקה באהבה חזקה
ואלוהים שלח קרן תודה מתוקה
והוא ביקר אישה שפיסול עיסוקה
שנושב בבית בספלים מתקופה רחוקה
ופיסלה עירומו בצורה מעוצבת ומדויקה
וקיבל ממושבניק שקט אנושיות מחוקה
והסיפור נחתם בתורה גדולה ועתיקה
בכתובת ערבית שחורה מאגדה מבריקה
לקראת שלום עולמי בהגנה צועקה
ונסע להאיר יד הנסיכה ולנשקה
וכתר הושם לראשו טהור כאבוקה
ונשמתו לאור השכינה לנצח דבקה