[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פיני בוכניק
/
אהבה ללא תנאים

לאחר 17 שנים בגיאורגיה...

מר פיצ'חזי עולה לארץ עם אשתו לובה.

"אני כל כך שמחה בשבילנו יעקב! סוף סוף עלינו לארץ ישראל, ארץ
הקודש! ו...."

"עוד פעם עם הסיפור הזה?! על קדושת הארץ וכל זה? אני לא יביא
ילדים לעולם כל כך מסוכן! שכחת איזה סקנדלים היו לנו
בגיאורגיה??"

מר פיצ'חזי מאוד עייף מאורח החיים שהיה לו שם. עבד במאפייה כל
נעוריו כדי לחסוך לבניית הקזינו שלו לפני 17 שנים והתלאות שהוא
עבר בקזינו גרמו לו לפציעה בברך ולדדות עם מקל הליכה ובנוסף
לבש רטייה על צלקת שהייתה לו סביב עינו הימנית.

לובה, אשתו.
חיכתה כל חייה לעלות לארץ ולפני המון שנים שעוד יעקב היה צעיר
אמר לה...

"שנגיע לירושלים, נביא ארבעה בנים חזקים שישמרו עלינו
אהובתי!"

בינתיים, לאורך השנים שהקזינו שגשג מר פיצ'חזי דחה את העלייה
לארץ מתאוות בצע ואת אשתו כי בסוף כל יום היה אומר :

"לובה! את לא מבינה שאני עייף? אין לי זמן לחבק אותך עכשיו!"
(מסתובב לצד השני של המיטה ולובה מזילה דמעות בשקט ומפסיקה עד
שהוא מתעורר, אצה רצה לשטוף את פניה וריח של שושנים בכל רמ"ח
איבריה).

שלג צובע את ירושלים בלבן.
לובה רועדת, קר לה מאוד.
יעקב יושב איתה על ספסל ומכסה את גופה במעילו השחור והארוך.

"הו יעקב... חשבתי שאתה כבר לא דואג לי יותר, שאתה לא אוהב
אותי"

"לובה, מעולם לא הפסקתי לאהוב אותך! את, זה כל מה שיש לי,
פשוט... אני כל כך מצטער שלא היה לנו מספיק זמן ביחד המון
שנים"

"אני תמיד אסלח לך יעקב, גם אתה זה כל מה שיש לי, ו... ו..."

הסלולר של מר פיצ'חזי מצלצל בקול רם וחותך בקולו את שרידי
הרומנטיקה של ירושלים.

"עזוב את הטלפון יעקב! נשק אותי... כמו שהיינו צעירים"

"לובה, אני חייב לענות! זה אלכסיי! בן דודה שלי"

אבא של אלכסיי נפטר והשאיר אחריו הון גדול ומר פיצ'חזי מביע את
תנחומיו בצער רב.

עברו שבועיים ולובה נועצת מבטים ביעקב ורוטנת לעצמה במבטים
זעופים. אלכסיי ירש את הכסף של אביו ורוצה לשחק בקזינו של מר
פיצ'חזי בגיאורגיה.

מר פיצ'חזי לא צריך לעזוב את לובה על מנת שבן הדודה שלו יתגבר
על הצער על אביו ויעשה חיים. אפילו יעקב לחש ללובה כמה פעמים
שמשאלתו הכי כמוסה זה שאלכסיי יפסיד את הונו לקזינו בגיאורגיה
על מנת שהוא יפתח קזינו שני בירושלים.

לובה נאנחת בצער, כל שרצתה את תשומת ליבו של בעלה ו.....
ילדים.
לובה כבר הפסיקה להעלות את הנושא, נרתעה מעוד תגובה זועמת של
יעקב.

אלכסיי הגיע לקזינו, ולכבודו נערכה ארוחת מלכים ומשקאות כנהר.
אלכסיי היה מאוד שתוי וזה גרם לו לשים חצי מיליון דולר על מספר
23 ברולטה.
סיכוי כמעט אפסי.
יצא 23...

כשמר פיצ'חזי שמע את הבשורה על זה שהפסיד את הקזינו, הכה בו
ליבו ומאז, לא הצליח להתרומם מהמיטה.

אימה של לובה התקשרה :

"מה שלומך לובה שלי? את יודעת שהחיים שלך לא צריכים להמשך
בטיפולים בבעלך! אני זוכרת כמה התלוננת שהוא לא מביא לך יחס
הוגן"

"אמא....................!"

"מה לובה?"

"הוא כל מה שיש לי"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
קשר לסלוגן
מקודם:
אתם באמת חושבים
שהתכוונתי
להעליב אותו?


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/11/17 11:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פיני בוכניק

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה