פָּנִים בְּהִירוֹת, גֻּמּוֹת.
עֵינָיו כְּמוֹ יָם וְשָׁמַיִם.
לֹא נָטַשׁ חֹק
אֵין בּוֹ חֵטְא,
רַק אָהֲבָה.
בָּעֶרֶב הַזֶּה, חוֹשֵׁב,
עֵינָיו קָדְרוּ כְּיָם.
אֵימַת נְטִישָׁה
אוֹתוֹ וְלֹא אַחֵר.
בַּלַּיְלָה יִישַׁן וְיִשְׁתֹּק
אַךְ יָקִיא מִתּוֹךְ חֲלוֹמוֹ,
מִלִּים אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ שׁוֹתְקוֹת.
בַּבֹּקֶר יָנִיף דֶּגֶל
וְיֵצֵא אֶל הָאוֹר.
הוּא אָהַב אֶת הָעֶלֶם,
בְּכָל פַּעַם שֶׁהָיָה עוֹבֵר
נָטְשׁוּ פְּעִימוֹתָיו לִבּוֹ.
פַּעַם רִאשׁוֹנָה הִתְאַהֵב
בְּמַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר.
26/10/17
כל הזכויות שמורות
לדן בן שלום |