|
הראש ריק
ומלא
בשקט. או ברעש
לבן
של מחשבות על
ריקנות.
בחזה שלי יש
חור שחור.
אני בוהה באוויר
ולא מוצאת
נקודת
אחיזה
בתוך החלל הזה
שסביבי.
ובסוף כל לילה
היום מתעקש
להגיע.
לשלוף אותי
מהחלומות
ולהטיח אותי בכוח
במציאות. |
|
|
זה מזכיר לי את
מילותיה
האחרונות של
סבתי זכרונה
לברכה...
"נכדי האהוב,
מדוע אתה חונק
אותי?"
זוזו לסטרי,
נכדה של סבתו,
מעלה זכרונות
וגירה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.