מת לי בן.
נולד לי אבא.
מת אהוב
נולד מאהב.
חבר אחד  נסע
כל האחרים מסרבים לגרד לי את הגב.
אז מה עכשיו?

כשעוזבים אותך לבד
אתה נטוש.
אתה אבוד
אבל צדק מי שאמר שהחיים הם כמו גלגל ענק
פעם למעלה פעם למטה.
כשאתה למטה  כל מי שמראה לך שרידי חיבה
אתה נאחז בו כמוצא שלל רב.
כשאתה למעלה אתה דוחף אותו קצת
ולפעמים הוא מת.

הוא היה אבא.
הוא היה בן.
הוא היה אהוב.
הוא היה מאהב
הוא היה חבר.
בסוף הוא לא מצא את מקומו
אז חיפשתי עוד אחד שיהיה גם.
שיהיה הכל ולא איכפת לי  אם בסדר שונה.

אני כמו תמונה
תמונה שנתלשה מאלבום
תמונה שנתלשה מאלבום ונזרקה לפח.
נעים לכם לדפדף באלבום בו מורגש שחסרות תמונות?
רגע,אתם  יודעים מהו אלבום תמונות?

אבא שלי מופיע באלבום התמונות שלי.
הבן שלי גם.
אבא שלי מת.
הבן שלי גם.
רוח רפאים תולשת אותי מקיומי
תולה אותי על מסמר בקיר.
שצבעו כדי שלא יראו את הכתם שנשאר עליו.

שום דבר לא מפחיד בהשוואה לחיים של עצמך
פחדנות היא אומץ
אומץ הוא פחדנות.

למה כדאי להתמכר?
לסקס?
לסמים?
לאלכוהול?
לרוקנרול?
לריח שלך?
לטעם שלו?
לצליל שלה?
אלה שאלות רטוריות
אין צורך לענות עליהן
אני פוליאמורי.