חריץ של דלת כחריץ של נשמה
הנטרקת אל סופה
וזו אכן הייתה דלת
אכן הייתי כלוא בחדר
והעונות התחלפו מבעד חלוני
רשרושי שמחה, ועצים ירוקים
מזכירים לי את הדלת
שכעת היא אטומה
חדרי; קירותיו צבועים בחומר פנים אדם
זחלים מבחילים, קריאות למוות ומהפכה
ממלכתי השוקעת לתוך נפשה
ולעיתים בלילות
בחשיכה המוחלטת, על המיטה
מעלה בדמיוני את החריץ, סדק, נקיק
אותו משטח ריק בין ידית למשקוף
ואני שוקע לתוכו
אל מה שאני חושב שנמצא מעבר לחדר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.