"השנים עברו והילד שלה גדל...הוא הבין...הוא שאל...היא פתחה
זרועותיה לחבק את כולו...הוא היה שלה והיא שלו...אימא ובן, שתי
נשמות תוהות מה נסגר? האם הטוב יעטוף אותם גם מחר? היא הדחיקה
את העבר, הדחיקה את מה שקרה...והוא ידע, כן ידע, שהם אחד בכל
צרה...היא ציירה את העולם, את חייה...היא מרחה בצבעים אדומים
את הדף, והדם זרם חזק בעורקיה...זרם לתוך המכחולים...היא רקמה
לו חלומות מתוקים...והוא שברא את כדור הארץ, את בני
האדם...שתק.. אבל לא נדם...הוא כבר הכין תכניות משלו, כבר ערך
רשימה...אבל היא ידעה...שחייבים לכלול את אלוהים...
תכניות או לא....לבורא עולם יש משלו..." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.