מאז הפרידה, היה לי מספר לא קטן של דייטים.
מי שמכיר אותי, יודע שיש לי הצלחה מרובה עם נשים.
אני נדיב וחכם ומצחיק ומפרגן, מה שמביא לתוצאה הבלתי נמנעת שכל
דייט מסתיים בשאלה המופנית אלי: "בא לך לעלות לכוס קפה?"
עליה אני משיב: "כמובן, הרופאים מדגישים שארוחת בוקר היא
החשובה ביותר...". (השנינות היא סוד כוח המשיכה שלי.)
אני לא מנגן בפסנתר, אין לי יאכטה, אני רקדן די צולעני ואני
הורס בדיחות מדופלם.
ולמרות זאת, נשים מאז ומעולם, נמשכו כבמטה קסם אל כושר ההבעה
המילולי שלי. לא כ"כ כמספר סיפורים אלא ככזה ש ת מ י ד יודע
לומר את המילים הנכונות - בכל מצב!! תמיד!!
היה לי דייט לפני שלושה שבועות.
הגעתי לאסוף אותה כשבאמתחתי מלאי הביטחון העצמי המפורסם.
כבר ממבט ראשון היה ברור שהיא נלכדת בקסמיי.
הלכנו למסעדה שקטה ואיכותית.
השיחה קלחה. היו צחוקים. לא היו שתיקות מביכות. היו נגיעות יד
מצידה בהיסח הדעת תוך כדי שיחה והיו הסחות (לא מעטות) של שערה
סוררת מן המצח אל אחורי האוזן (והמבין יבין).
החזרתי אותה לביתה ורכנתי לנשיקת לילה-טוב, תוך ציפיה בוטחת
לשאלת הקפה.
וזה בא.
"בא לך לעלות אלי לכוס תה?"
???!!????!!!!!???
פעם ראשונה שלא מצאתי את המילים הנכונות...
כשאת אומרת "כוס תה", למה את מתכוונת? |