ארובות השמים,
יזרימו מים,
צוננים וקלים,
מלטפים וחומלים.
וכי מי אנחנו,
שנעז לבקש,
הקלה לאדמה,
היבשה והצמאה,
מי כמונו ירצה לשחרר,
את עול היובש והחום בצל,
אל לנו לבקש בשביל עצמנו,
אל לנו לחוס על עמלינו,
הכל ניתן בידי שמיים,
ואנו שם להקל עם המים,
או להקל כשקשה,
ולראות לב שמתקשה,
ונהפך לאבן,
בלי יתרות נוזלים,
בלי יכולת למשחררים,
אך הנה העננים,
נותנים את כל שיכולים,
מרטיבים היכן שיבש,
מציעים יכולת להתאושש,
מתעוררים לבוקר חדש,
לח ומתוק מדבש,
החמצמץ מתערבב במתוק,
ומאפשר את העודף לירוק,
את המים ביחד עם דבש
נערבב למשקה חדש,
רענן ומאפשר,
פשוט ומקרר