|
ככלות כל הימים
אני עוטה תפילה
לימים שיבואו כולם תכלת
יפארו זיכרונות עמומי שלכת.
אלף הבנות לא סיפרתי לאיש
ורציתי לנסוק למרומים
לצלוח נהרות בשחייה.
תושיית ימים הועידה אותי
להמתין בסבלנות לעתיד שכולו
שמחה, ורינת נכדים ברקע.
מאגרי התקווה שבי התמלאו
ואני עדיין מאמינה בתפילה שהיא
תמימה ומועילה לנפש, באה
כתשורה סגלגלה ועגולה. |
|
|
סכינים בגב!
נקודה, וקו!
דם עולה, דם
יורד, דם עולה,
דם יורד!
עכבישים מטפסים
לך על הגב!
ביצה נשברת!
כובע עף!
ורוח...
"פווווווווו..."
זאת שאהבה את
התל-אביבי עושה
נעים לתל-אביבי
בגב (!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.