תסלחו לי, אבל לא בא לי לאכול סלט,
אני בולע ויטמינים
אין בזה סיבים תזונתיים, אבל אני בסדר עם זה
כן, אני חולה, ואני אפילו משוגע ומטורף
אולי, אבל מה זה משנה,
וכמו שכתב מישהו - לא צריך לדפוק את מי שכבר נדפק,
אה?
אז כן, אני לא רואה מימיני ומשמאלי,
רוב הזמן אני עסוק בשלי, בעצמי, אין איש מלבדי
אבל אני בסדר איתי, רק תנו לי להיות אני,
אני אהיה פה אם צריך, וגם אם לא,
באיזה מקום אדם צריך להיות, עד שהוא כבר לא
אתם יודעים, זה כמו לעורר מהומות בכיכר העיר -
חסר טעם
ועוד אחרי זה כולם שונאים אותך, או שונאים את מי שאתה שונא
אבל אני באתי בטוב, עם מלפפון גדול, ארוך ושמן ביד,
ויש לי עגבנייה שאני צריך להשיג
אתם יודעים, סלט ערבי,
עגבניות ומלפפונים, מלח, לימון, אני מוסיף גם פלפל שחור
אבל אני אמרתי שאני לא אוכל סלט, אתם לא מרוכזים
אני בולע ויטמינים, למרות שאין בהם סיבים תזונתיים
אבל אני בסדר עם זה
אני הולך לישון עם הירח,
ומתעורר אחרי חצות היום,
אבל אתם יודעים, בוקר זה מדכא,
כשכולם עסוקים אני הולך לישון
באיזה מקום החלומות שלי פזורים על הירח -
כמו ששלמה ארצי שר
ואולי המצב שלי הרבה יותר חמור ממה שנדמה לי,
והעיניים שלי לא מסוגלות לראות את עצמי
ואני לא יודע מי אני ומה אני ואיך הכול קרה,
ומה הייתי בחיים האלה בגלגול הקודם
אבל עכשיו אני האיש עם אלף הפרצופים,
כשאני אומר לה שאני אוהב אותה - היא חושבת שמשהו לא בסדר.