|
בעת הזאת
רגלי מטפסות אל
פסגותיה
ידי לופתות
סלעיה.
איני יורד אל
מעמקיה
לפענח רזיה
פן תוסר הילתה.
רוצה להשאירה היכן
שמצאתיה
יפה כביום היוולדה
להניח צפונותיה
עמה.
כוכב הצפון קורא
אלי
להתעורר מחדש
בין אבני בזלת
לוהטות
אשר מותירות לבי
צונן
קר כביום מותו. |
|
כל פעם שאת
אומרת שאת לא
מאמינה בזבובים,
זבוב אחד מאבד
את כנפיו וכל
פעם שאת מוחאת
כפיים את מוחצת
זבובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.