לֹא רַק אֲנִי
גַּם הַשָּׁמַיִם לֹא מְוַתְּרִים עָלַיִךְ
אָמַרְתָּ וּמִפִּיתָ אֶת קַרְקָעִית עֵינָי
מִלִּים מְהֻדָּרוֹת הַמִּסְתַּכְסְכוֹת עִם רְצוֹנִי
לְהֵעָלֵם
לֹא לִהְיוֹת שַׁיֶּכֶת
כֹּל כָּךְ רוֹצָה לִהְיוֹת שַׁיֶּכֶת
כֵּיצַד זֶה אֶתְחַמֵּם בְּגַפִּי וּמִי יקִימֵנִי בְּנוֹפְלִי

הַחֵרוּת הַזּוֹ
מַה יְהֵא עָלֶיהָ
אוֹחֶזֶת בְּמָתְנֵי הַש-ִּיחָה
מְבַקֶּשֶׁת  מִלְּשׁוֹנְךָ לְהַרְדִּימֵנִי