נגמר לך הסוס, בן-זונה? בוא תסחב את הארגזים האלה! לא יכול
לסחוב את הארגזים האלה, תסחב אותם בעצמך, אני לא העבד שלך. אני
מבוגר ממך ואתה צריך להקשיב לי! אני משלם את חשבונות החשמל
שלך! אף-אחד לא ביקש ממך, לא אשמתי שנולדתי, זה בסך הכול כי
היית חרמן ורצית לזיין את אימא. איך אתה מדבר, בן נאוות
המרדות! תסתום את הפה שלך לפני שאני אשטוף לך אותו בסבון! כן,
סתימת פיות, זה מה שאתם יודעים לעשות. לא לדבר, לא להתבטא, לא
להגיד מה חושבים, מה כואב, מה מפריע. להתנהג כאילו הכול בסדר
כשהכול חרא. בטח שהכול בסדר, שום-דבר לא חרא, אתה יודע איך
חיים הילדים באפריקה? והם אפילו יותר שמחים ממך! אתה לא מעריך
את השפע שיש לך! איזה שפע, אני עבד של כל המערכת. מכתיבים לי
איך לחשוב, מה להרגיש, מה לאכול, איך לזיין. מכתיבים לי אפילו
איזה סיפורים דפוקים לכתוב. מה אתה מדבר? אתה יכול לעשות כל מה
שאתה רוצה! אם אני אעשה כל מה שאני רוצה, אני אמצא עצמי ברחוב,
בלי אוכל, בלי בית, בלי חברים ומשפחה. אבל זה מה שאתה רוצה! מה
רע ברחוב? לישון על ספסל, ארבע כיווני אוויר, נוף מהמם, מלא
אנשים סביבך. כן, שדוקרים אותי רק בגלל שאני הומלס. אז תפסיק
לדבר שטויות, ותסחב את הארגזים האלה! לא רוצה, אלה לא הארגזים
שלי, אני בכלל לא רוצה להעביר אותם ממקום למקום, טוב לי איפה
שהם נמצאים. אבל לי לא טוב, ולא לחברה שדואגת לך! גידלו אותי
בתוך אקווריום, כלאו אותי בבתי-ספר, רצו לשלוח אותי להילחם
כשעוד לא הספקתי לחיות, מה אתם רוצים, את הלב שלי חי? מי יחנך
אותך? מי ילמד אותך? ברור שצריך בתי-ספר. מי יגן על המדינה
שמגינה עליך? אני לא יכול להתעסק ברובים ופצצות, זה נוגד את
הטבע שלי. ושתיים-עשרה שנים בבית-ספר, זה לא מוגזם? אפשר
להשלים בגרויות בשנה-שנתיים. אז לך, תהיה חופשי, תחיה ברואנדה,
בקובה, בניו-זילנד, נראה אותך מסתדר שם. המקומיים שם ידחפו לי
סמים ויהפכו אותי עבד מין, מה, אני לא יודע? או שיבקשו ממני
יפה לרצוח מישהו או להעביר סמים, ואני אמצא עצמי בכלא במדינה
זרה. אז מה אתה רוצה?! מה לעזאזל אתה רוצה?! אני רוצה שינוי של
כל השיטה החברתית-כלכלית-פוליטית בכל המדינות בעולם. זה מה
שאני רוצה. טוב, עד שזה יקרה עוף לי מהפרצוף, ותקרא לאחיך
הבכור שיעזור לי במקומך. אחי הבכור מת. אז מי יעזור לי?! רק
אלוהים.