פַּעַם לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים
כַּתָּב מְשׁוֹרֵר עַל נִיצַּת הֲבָנָתוֹ,
כִּי הִנֵּה עוֹלָם יָפֶה וְתָם
מָלֵא תִּסְכּוּל מֵעַל לְאַפָּם.

הָיוּ חֲכָמִים וְהָיוּ טִיפְּשִׁים.
אִישׁ לֹא הִתְחַלֵּף עִם רֵעֵהוּ
לֹא בַּחָכְמָה וְלֹא בַּטִּיפְּשׁוּת,
לֹא בַּחֶלְקִי וְלֹא בְּשַׁלֵּם.

וְרַק אֶחָד, רַק אֶחָד בִּלְבַד
יָדַע כִּי הָעוֹלָם עָגֹל וְשָׁלֵם.
כָּל כָּךְ חָכַם וְטִיפֵּשׁ הָיָה
שֶׁגָּרַס כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא אֱלֹוהִים.

הַיּוֹם כְּבָר לֹא נִשְׁאֲרוּ חֲכָמִים
וְכֻלָּם מַשכִּילִים וְיוֹדְעִים
כִּי מֵעַל לְאַף יֶשְׁנָהּ נְקֻדָּה,
שֶׁבַּזָּוִוית הָעַיִן נִרְאֵית גְּדוֹלָה.

אִישׁ לֹא חָכַם, חָכַם יוֹתֵר
וְלֹא טִיפֵּשׁ, לֹא טִיפֵּשׁ יוֹתֵר,
כָּךְ כַּתָּב מְשׁוֹרֵר עַל קוֹלְמוּסוֹ
כָּךְ רָאָה אֶת הָעוֹלָם מֵעַל אַפּוֹ.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי