ניהיליסט רדיקלי / אחרון בני האדם |
לחשי לי אותן אל חלוני
מבעד לילה ערפילי
אקיץ ממיטתי ואהרהר בהן
שהרי זה מה שאני בכל מקרה
תודעה המחפשת הגדרות לקיומה
בבדידותה, במוזרותה
וכך היא הייתה תמיד
ונדמה שאת אוחזת בנפשך
את זקיקי קיומי השבריר
כי הוא נשאב אלייך
כערפל אל לילה
כפרח הצמח ללא השקיה, ללא שמש
אך בתקווה אליהם
אז לחשי לי את נשמתי
אשר פורחת בין ידייך
ונובלת בכל השאר
כערפל - אל לילה
כאחרון בני האדם שעוד לחופש
נואש
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|