|
שתיים אחר חצות. מישהו פורט על הקלידים. אולי אבירם. המתולתל
ששכחתי את שמו מנסה כוחו בדיג'. הג'ינג'ית מנהלת משחק ער.
מישהו מטיל קוביות. סנאי מכריז שש ששיות. יש עשרים וחמש
קוביות. מציאות שהכל אפשרי בה. עכשיו הם במבצר. אחד מהם אביר,
אחד כייס. יש ספינה עם משהו בצבע סגול. כשאני הייתי בגילם
התנשקתי בפעם הראשונה עם מומי. הוא שם את היד הקרה שלו על הבטן
החמה שלי שכאבה לי אחר כך שבוע. אני מציצה פנימה ורואה שהם
עפים. אבירם יוצא ומודה על הארוח. מומי ואני ישבנו על שפת
המדרכה מול התנועה. לא היה לנו למי להודות. כשאצא מהמקלחת אטיל
את כישוף ה"מעכשיו שקט בבקשה". |
|
|
מה שלא הורג
אותך - יהרוג
אותך אח"כ.
תורת הקלסר,
סעיף 25 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.