הוא גמר על הכביסה (הנקייה)
ועל שערות הערווה (שלה)
ואמר - "מה, סוניה,
יום כיפור היום, אנחנו צריכים לצום,"
אז היא אמרה לו -"מה, לא נאכל אחד לשנייה?"
אז הוא אמר - "בטח נאכל,
הרי בשביל זה יש יום כיפור,"

כשהם גמרו לדבר על מה ומי,
כשהם גרמו לגמר אחד לשנייה לשני,
הם ישבו במרפסת, על יין אדום,
אמרו מילים של לצון
"אז מה, סוניה, טעים לך המלפפון החמוץ שלי בפה שלך?"
"אז מה, גויה, אתה אוהב לאכול אפרסקים פלוחים?"
"בטח שאני אוהב, סוניה, זה הכי טעים,"
"לא יותר טעים מהמלפפון החמוץ שלך,"
והם צחקו, אלוהים, כמה שהם צחקו
"את יודעת, סוניה,
את עושה לי את זה, יש לך לשון חדה,"
"גם לך,"
והם צחקו, כמה שהם צחקו
"הפלצת?"
"לא, זה הריח הטבעי שלי,"
חה-חה-חה,
חה-חה,
חה
"את רוצה שאני אעשה בך סימנים?"
אההה... אהההה...!
איזה צחוקים, איזה בלגן,
אני אוכלת קורקבן
"תגידי, סוניה,
את מזיעה בין הרגליים, או שאת שמחה לראות אותי?"
אהההה... חחח...
"אני חושב שאת חושקת בי,"
בדיחה לא מצחיקה,
"כי את חרמנייה,"
אהההה! חחחחח...
"איזה יום היום?"
"יום כיפור,"
חחח...
"ומה עוד?"
"יום שבת,"
חחח...
"ווואיי... סוניה, איזה שדיים גדולים יש לך!"