הייתה לי חברה, קראו לה מאיה דייווידס,
הייתה משחקת בי שעות.
בהתחלה שבוע, אחרי זה שבועיים,
אחרי זה שישה חודשים של בעיות.

לפעמים בבוקר, לפעמים בערב,
הייתה מתקשרת לשאול מה קורה.
גורמת לאושר, גורמת לסבל,
פעמיים רציתי לגמור עם כל זה.

מבקרת כשאני לבד,
לא נותנת לי להתרכז בכלום,
מאיה דייווידס, מאיפה הגעת,
ואולי תחזרי אל תהום השיעמום?

גלידות ושיחות על אובדן ושלום,
נעלם לכל החברים בשכונה.
פתאום היא מרשה לי להיות שמח,
משתולל, מטורף ואז מת בקטנה.

היום היא כבר שומרת מרחק,
רק מידי פעם שולחת, מה נשמע?
עם לב שבור, כאילו אני בחרתי שהיא תעזוב,
אבל היא עוד מחכה לי כשאני לבד, הבת זונה.

מבקרת כשאני לבד,
לא נותנת לי להתרכז בכלום,
מאיה דייווידס, מאיפה הגעת,
ואולי תחזרי אל תהום השיעמום?