[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גל גונן
/
חמשת החושים

איציק- מישוש
איציק אף פעם לא היה פראייר. מילדות הוא היה מנהיג אמיתי.
מוביל. לא חושש ממורים או הורים. איציק תמיד ידע להגיד את
המילה האחרונה. גם אם אף אחד לא ממש רצה לשמוע, מאיציק אי אפשר
היה להתעלם. החברים של איציק תמיד אמרו שאיציק תמיד יוצא גבר.
לארג'. תמיד יהיה זה שדואג לך, זה שמזמין את האוכל במסעדה כשיש
הרבה חברים שסועדים יחד. איציק אהב לשלם במזומן, ותמיד גם
השאיר טיפ של למעלה משלושים אחוז למלצרית, אבל רק אם היא עשתה
לו כבוד במהלך כל הארוחה. איציק הפסיק ללמוד בכיתה ט', אבל הוא
הסתובב הרבה ברחוב, ויש לו המון ידע על החיים. איציק תמיד אומר
שהוא למד באוניברסיטה של החיים, איציק גם אומר שהוא לא מפחד
מאף אחד חוץ מאלוהים. לצבא הוא לא הלך, כי זה לא היה בשבילו,
אבל הוא שונא ערבים, והוא ממש ימני, אז בכך הוא בעצם תורם את
חלקו למולדת. למרות שאיציק לא לחם בצבא, הוא תמיד ראה בעצמו
סוג של לוחם. אחד שלא מפחד מכלום. אם חבר נקלע לצרה, איציק ישר
מגיע עם כמה חברים, ובעזרת כמה איומים, אם צריך אגרופים, ואם
ממש צריך סכינים- פותרים את הבעיה. איציק לא רוצה לריב, אבל אם
מתחילים איתו אז הוא לא ייצא פראייר. לאיציק הולך ממש טוב עם
הבנות. הן מבינות שהוא אדם מורכב, ובתוך תוכו גם רגיש, רק
שאסור לעצבן אותו, אחרת איציק יעבור ממישושים לאגרופים.
שום דבר לא הכין את איציק לאותו לילה נורא. לילה שישנה לו את
כל מה שהכיר.

ענבל- ריח
ענבל תמיד הייתה הילדה היפה והחצופה של החבר'ה. אף פעם לא חששה
מגורמים ממסדיים, ותמיד הלכה עם גורמים מפוקפקים. החולשה
הגדולה של ענבל הייתה בכך שהיא תמיד הייתה צריכה תשומת לב,
ותמיד חשבה מהלב. ענבל תמיד אהבה להריח טוב, וגם שהגבר שלה
יריח כמו שצריך. היא לא סבלה אנשים מסריחים. הייתה לה תפיסה
שאנשים מעדות או דתות מסוימות מסריחים הרבה יותר משאר האנשים.
היה לה חשוב מאוד להסביר לאחרים את המסרים התפיסתיים שלה, והיא
כתבה הרבה מהרעיונות שלה בשלל הרשתות החברתיות, וגם קיבלה על
כך הרבה לייקים, "חחחח", "איזה גנובה את", "אין עלייך כפרה"
ושלל תגובות תומכות בהומור המיוחד של ענבל. ענבל תמיד אהבה את
איציק, למרות או מכיוון שהיה עם הרבה נשים אחרות. היא ראתה
באיציק אחד שיודע לטפח את עצמו, אחד עם כבוד, וגם גבר רגיש
ומורכב כשמכירים אותו.
לענבל לא היה מושג מה יחכה לה באותו לילה נורא.

אבי- טעם
אבי הוא חברה'מן אמיתי, תמיד מספר בדיחות, מריץ דאחקות עם
החבר'ה, ובד"כ נעים להיות במחיצתו. אבי לא נוהג להתווכח על
נושאים עקרוניים, פוליטיקה לא מעניינת אותו, ואף פעם לא מעסיק
אותו יותר מידי מי צודק. אבי אוהב ללכת עם החזקים. הוא נמשך
למי שחזק, ומוכן לעשות בשבילו הכל. לאבי יש חולשה גדולה לאוכל.
הוא אוהב לאכול והרבה. הוא אוהב את המר, החמוץ החריף והמתוק,
ואפילו אוהב לערבב ביניהם. עם השנים, הפך אבי לבחור גדול
ממדים, אבל אבי לקח את עצמו בידיים, ואחרי שאיציק אמר לו, הוא
הפך לחבר של קבע במועדון האגרוף, ובחדר הכושר. אבי אמנם לא
נהיה לוחם גדול, אבל עם האימונים הפך אבי לאדם שלא כדאי להתעסק
אתו. אבי היה נאמן לחבר'ה של איציק, ואם היו קוראים לו לבצע
איזו פריצה, או לסגור איזה חשבון- הוא מיד היה מתייצב.
אם אבי היה יודע מה יקרה באותו לילה- הוא לא היה מתקרב לאיציק
מימיו.

ארנון- שמיעה
בחבר'ה של איציק, ארנון היה ללא ספק האיש החכם ביותר בחדר. היה
לו כישרון טבעי לנתח סיטואציות ולהבין דברים. הבעיה עם ארנון
תמיד הייתה בכך שהוא אף פעם לא ניצל את הכישרון שלו, ותמיד
התחבר לאנשים הלא נכונים. עולם הפשע קסם לו. הוא רצה את
המסיבות, את הסמים, את הנשים, את הכסף ואת הכוח. איציק מיקם
אותו כסגן שלו, והוא יכל ליהנות מכל העולמות. למרות
האינטליגנציה של ארנון, רוב הידע שלו היה מבוסס על שמועות, הוא
לא היה איש ספר, למרות שיכול היה להיות. הוא לא העמיק את הידע
כמעט בשום תחום, למעט היכולת שלו לתכנן פריצות או פעולות שוד
מורכבות. היכולות הפיזיות של ארנון היו מוגבלות יחסית לאיציק
ואפילו לאבי, אבל ארנון אף פעם לא חשש להיות בשטח כשהדברים
קורים. הוא ידע מה קורה בכנופיות אחרות ותמיד דאג שהמוניטין של
הכנופיה של איציק יהיה טוב. או רע שזה יותר טוב.
מהלילה ההוא ארנון סוף סוף הצליח להפעיל את השכל שלו, ולחשוב
קצת.

בועז- ראייה
בועז גדל במשפחה ששני ההורים עבדו מאוד קשה, ובכל זאת התקשו
לחסוך, הוא היה תלמיד די טוב, הלך ליחידה קרבית בצבא ואח"כ למד
באוניברסיטה. הוא למד משפטים כי ראה בזה מקצוע יוקרתי, וגם כי
האמין במערכות הצדק במדינה. במהלך לימודיו הוא התמחה כעו"ד
פלילי אצל פרקליט צמרת, ולמד איך ניתן להוציא אנשים אשמים
כזכאים. במהלך כל שנת ההתמחות הוא הבין כמה רחוקה המציאות מכל
עולם הצדק בו האמין כשהתחיל את לימודיו. כשסיים את ההתמחות
החליט לעבוד בפרקליטות. למרות שהרוויח פחות כסף, הוא חי טוב
יותר עם עצמו. בועז היה מאוד ביקורתי כלפי החברה בה הוא חי.
לתפיסתו, הוא ראה את המציאות טוב מהאחרים. מבקריו, טענו שיש בו
צדקנות יתר. לצערו, במהלך השנים שלו בפרקליטות הוא נחל מפלה
אחרי מפלה, למרות שהוא ניצח ברוב התיקים, כתבי האישום וגזרי
הדין היו מאוד מקלים. בועז הבין שהוא חי בחברה לא צודקת, והוא
ידע שברגע שתהיה לו הזדמנות הכל ישתנה.
בועז חיכה ללילה הזה במשך כל חייו.

הלילה
ענבל
"הכל התחיל בלילה רגיל לגמרי. יצאתי עם חברה למסעדה, והמלצר
נתן לנו מנה מסריחה של דג. גועל נפש. צעקתי עליו- מה זה החרא
הזה. והקוקסינל הזה ניסה להצטער, ואמר שיחליף לי אבל לא עזר
לו, כי אמרתי לו שהוא זבל, ושאני אתבע אותו ואת המסעדה המעפנה
שלו. בושה שיש במדינה אנשים כאלה. בקיצור, הוא נתן לי אח"כ מנה
אחרת שגם הייתה מגעילה, ואכלתי, אבל בגלל כל מה שעברנו אמרתי
להם שאני לא צריכה לשלם והלכתי. פתאום קמו כל החארות האלה של
המסעדה והתחילו ללכת אחריי. חברה שלי ברחה, וצעקתי לה שתקרא
לאיציק. אחרי כמה דקות איציק המתוק הגיע ועשה שם סדר. כמה
אגרופים, כמה בעיטות, וענבלי לא צריכה לשלם. כפרה עליו. חיים
שלי. מתה עליו. אבי וארנון גם באו איתו, אבל רק איציק נתן להם
כמו שצריך. כבר חשבתי שהכל נגמר, עד שהזבל הזה הגיע משום מקום,
ועשה לנו את המוות. אף גבר בחיים לא יסתכל עליי. שאלוהים יהרוג
אותו. איך שהוא גרם לי להיראות. אני יודעת שסתם אומרים על
איציק דברים".

אבי (כותב)
"ראיתי כדורגל עם חבר. אכלתי פיצוחים, וגם הזמנתי טבעות בצל,
ופיצה. ואז איציק התקשר. אמר לי לרדת למטה דחוף. השארתי את
החבר עם הכדורגל וירדתי. איציק וארנון היו באוטו ואמרו שצריך
להגיע למסעדה כי דופקים מכות לענבל. קיוויתי שעוד אספיק לראות
את הסוף של המשחק. זה התחיל טוב, הפרדנו את האנשים של המסעדה
מענבל, ונתנו כמה אגרופים. אנשים ראו שאנחנו לא פראיירים,
וכולם נהיו בשקט כמו ילדים טובים, ובאנו לצאת, אבל אז הגיע
איזה בחור, דווקא נראה בחור טוב, רציני, ובלי הרבה שאלות נתן
לאיציק מקל לתוך הראש. אח"כ הוא נתן לי את המקל בראש, ואח"כ
התעוררתי בתוך ביוב. שמעתי את ענבל מתלוננת על הריח. לא הבנתי
מה הבחור הזה רוצה. לקח זמן עד שהבנתי, וגם נעשיתי די רעב. מאז
הלילה כבר אין לי תיאבון".

ארנון
"האזור הזה של המסעדה לא אמור להיות אזור בעייתי מבחינת
אוכלוסייה. רוב האנשים שם פחדנים, ולוקח די הרבה זמן עד שמגיעה
משטרה. אם הייתי יודע שיכולות להיות בעיות עם איזה מטורף,
הייתי אומר לאיציק לקחת עוד אנשים. בכל מקרה, לי לא משנה מה
עשיתי לא בסדר ברמת הטקטיקה. אני יודע שמעכשיו אני צריך
להסתובב עם כובעים. אחרי הלילה הזה, אני עם פשע גמרתי".

איציק
"ארנון עשה את הטעות של החיים שלו ולא גייס מספיק אנשים. ככה
זה שבן אדם חי על שמועות, ולא עושה את העבודה שלו כמו שצריך.
אני כשיש בעיה לחברים, למשפחה אני קודם עוזר. אחרת מי יעזור?
אני בחיים שלי לא פחדתי מאף אחד. חוץ מאלוהים, אבל בלילה ההוא
כבר ראיתי שאני מתקרב לאלוהים, עם כל הכעס והעצבים שיש לי, לא
ידעתי שיש אנשים ששונאים אותי יותר ממה שאני מסוגל לשנוא.
ראיתי את המוות שלי בעיניים שלו. לא יודע איזה חיים יהיו לי
עכשיו. בלי נשים, זה כבר לא יהיה אותם חיים".

בועז
"ידעתי שיום הדין יגיע. ידעתי שיגיע גם תורי לשלם את המחיר.
למסעדה אמנם הגעתי במקרה, אבל על המכות שנתתי עם המקל התאמנתי
במשך שנים, כמו גם על כל מה שקרה אח"כ. כשהתחילה הסיטואציה
במסעדה, הלכתי לרכב, והוצאתי את המקל מתא המטען. זה היה יותר
קל ממה שתכננתי. הוצאתי מהרכב גם אזיקונים, ואמרתי לאנשים
במסעדה שאני לוקח אותם למשטרה. באוטו הם לא הבינו למה הנסיעה
כל כך ארוכה. אמרתי להם שהלילה הם הולכים למות. מידי פעם
הורדתי להם כמה אגרופים ובעיטות שיסתמו את הפה. לקחתי אותם
לבית נטוש שהכנתי מראש, והכנסתי אותם לחדרים נפרדים. חקרתי
אותם באמצעים אכזריים ביותר, לגבי העבר שלהם, ולגבי ההתנהגות
הכללית שלהם. כולם דיברו. פירטו כל דבר שרציתי לדעת. אמרתי להם
שהם צריכים למות, אבל יש להם את הזכות להסביר למה הם צריכים
לחיות. שמתי לב שלכל אחד מהם יש חוש לקוי שפגע בדרך הטובה שלהם
להתייחס לבני אדם. החלטתי להמתיק את עונשים ולעקור מהם באופן
פיזי את החושים שהובילו אותם לדרכם הרעה. ענבל לא הייתה זקוקה
עוד לאף שלה, ארנון לא היה זקוק לאוזניים, אבי לא היה זקוק עוד
ללשון, ואיציק. טוב איציק עשה את שלו בענייני נשים.
אבל גם אני צריך להיענש, ולא רק בללכת לכלא. מרוב שנאה איבדתי
את היכולת שלי לראות את המציאות, ולהבדיל בין טוב לרע, אז
גרמתי לנזק בלתי הפיך לעיניים שלי.
בתוך כל החושך הזה, אני חושב לעצמי אם ככה נראה צדק".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דוגרי! דוגרי!
דוגרי!
-אין לך מושג.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/17 20:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גל גונן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה