הוא בכה. הוא הביט בכלב ובכה.
הכלב לא זז, לא נבח, לא רצה לשחק אתו, להתפנק בו.
הכלב שלו היה מת.
הוא הביט בכלב, ובכה.
הוא נגע בכלב, הכלב לא זע.
הכלב שלי מת, הכלב שלי מת!
הוא עמד, הכול הסתחרר סביבו.
הוא הביט בכלב, דמותו ריצדה בו.
הוא הלך למטבח למזוג לו כוס מים,
יותר נכון הוא דידה, הוא צלע,
הוא התהלך כסהרורי, תופס בקירות.
הכלב שלי מת, הכלב שלי מת!
הוא בלע הרבה מים קרים,
הוא שתה כל-כך הרבה שחישב להיחנק,
ואז הקיא.
הכלב שלי מת, הכלב שלי מת!
הוא בכה, והדמעות הרטיבו את פניו.
עיניו שרפו ממלח הדמעות.
פניו התעוותו מהבכי.
הכלב שלי מת, הכלב שלי מת!