New Stage - Go To Main Page

לורן רובין
/
לאהוב את המובן מאליו

את הדברים שנדמה שיהיו שם לנצח, אנו צריכים לחשוש מלאבד/

יש משהו בשעות המאוחרות של הלילה שגורם לך להתגעגע.
אז אתה מתגעגע לחברים שעזבת מאחור,
אתה מתגעגע לדגני בוקר, ואוכל לא מעובד.
אתה מתגעגע לאקסית
ואתה מתגעגע לשכן שהיה צועק עלייך בשתיים בלילה להנמיך את
המוזיקה.
אתה מתגעגע לשוטרים שעצרו אותך בפעם הראשונה
אתה מתגעגע ליחסי מין לא מוגנים
אתה מתגעגע לסקרנות וללגלות דברים חדשים,
כמו הפעם הראשונה של "פרפרים בבטן"
או אפילו לטעם המר של קוטג' פג תוקף.
אתה מתגעגע לשפיות
ועדיין חושב על "שלג" הכלב שנדרס לך כשהיית בן 5,
ההוא שאמא שלך אמרה שעשה את דרכו לגן ירוק
כזה שנועד במיוחד לכלבים שהתנהגו יפה כל החיים הקצרים שלהם.
יש משהו בשעות המאוחרות של הלילה שהופך אותך לפגיע,
וכשהיא תשאל אותך אם אתה אוהב אותה
אתה תהנהן בחיוב אל תוך החשיכה;
מונע על ידי הפחד, נרתע מהמחשבה על עצמך לבד בשעות שבין 2:00
ל6:00 בבוקר.
אני כבר יודעת שהכל יחלוף כשתעורר למחרת,
אבל כמה מנחם לדעת שאתה מתגעגע אליי
גם כשהשמש מסנוורת אותך דרך החלון.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 26/9/17 15:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה