צביה אופנברג / לא עוד |
ארגתי לי חיים בחוט שני
אך הם אינם
ואין תחליף לזה האושר
ולצמרת הנישאת של הברושים.
וקו רקיע יהבהב בתוך האופק
היום רחוק, השמש כבר הלכה לישון
ורק אני פורמת כאן ביד רועדת
רקמה תמה שנרקמה בחוט אדום.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|