צביה אופנברג / עפולה עלית, 1962 |
בצריף המתקלף
נצרבה התודעה
בחום הקיץ, עם ריח הקוצים
בלב שדה
המשתרע עד האופק.
ילדה קטנה ועטופת שחורים
שנרקמו בשדות תימן
רועה את שני עיזיה
מתחת לחלון
עת אימא מנגנת בפסנתר.
ימים של קיץ ארוכים ובהירים
עם טעם ענבים
ניחוח של חיטה שכבר הבשילה
ואלומות שנקצרו ונערמו
ואימא מקריאה סיפור בצרפתית.
בחוץ הילדים אוספים עצים
למדורה של ל"ג בעומר
ובשלווה הענוגה לעת שקיעה
ילדות פורחת בעברית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|