|
לאורך הים
אין גלים, יש עולם
שמתרסק לרסיסים על המזח
עולם שלנצח זורם
כל עוד רחוק מהחוף
עולם שהיה לי כבית
כה רחוק מהחוף
לאורך הים הגלים מתרסקים
ועינייך מזכירות לי את הבית
עינייך כחולות וזורמות
עולם שבו שחיתי וטבעתי
וגופי משתרך ברחובות
בחיפוש אחר רמז
אחר זווית מסוימת
אל הבית
אל המקום בו הגלים לא מתרסקים
עינייך שהיו לי כבית בעולם זר
עוד זורמים לי כנהרות בורידים
ובעיניי אני תמיד מדמיין
את הים הכחול הגדול
שלנצח זורם |
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.