[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אבא,
כששואלים אותי "מה הולך איתך" ו"למה את מסננת כבר בפעם החמישית
השבוע",
הדבר היחידי שאני יכולה לענות זו האמת,
הדבר היחידי שאני יכולה לענות זה "הייתי עסוקה, מצטערת".
טוב,
אולי זה שקר.
אני לא מרגישה צער, או חרטה על זה שאני ממשיכה ללחוץ על
לחצן"השתק" בפלאפון הגוסס שלי בזמן שמתקשרים אליי,
אני לא מרגישה שאני צריכה לענות
למרות שאני יודעת שסביר להניח שאני צריכה;
כי זו כבר הפעם הרביעית שהפלאפון מצלצל לנוכח אותו המספר ב10
דקות האחרונות,
ונורא ייתכן שמישהו מת
או שקרה משהו נוראי אחר שמחייב אותי לבדוק מה כל הלחץ.
שוב, אני צריכה לענות
אבל אני פשוט דוחפת את הפלאפון אל מתחת לכרית וממשיכה לזפזפ
בערוצים שבטלוויזיה.
לפעמים תופסים אותי לא מוכנה,
כשאין לי אף תירוץ לשלוף מהשרוול ל"למה אני ממש לא יכולה
להיפגש השבוע",
אני נלחמת בעצמי להפסיק לחפש סיבות ללמה לא,
אבל אז אני לא מוצאת סיבות ל"למה כן?".
זה גלגל כזה שאני תקועה בו כבר כמעט שנה, אבא.
אבא, גם הוא הלך בדרך כל כך מכוערת והשאיר שובל ענק של שנאה
עצמית ושל וויתור.
אני לא מדוכאת אבא,
אני פשוט אף פעם לא שמחה;
אני עצובה כשאני בהכרה מלאה והעצב הופך לאדישות כשאני מוצאת
דרך לנתב את המודעות אל הלא נודע,
אני מוצאת דרך להעיף דרך האף את מה שאני לא רוצה להרגיש,
ואני נופלת חזק כשאני נוחתת בחזרה ואף אחד לא שם כדי לתפוס
אותי.
אבא, הייתי צריכה לצפות לכל הדברים האלו כשצפיתי בך מהצד עושה
תנועות כאלו אגרסיביות עם הידיים לכיוון אמא,
בזמן שהיא נדחקת לפינה,
ושעה לאחר מכן מדחיקה כל מה שקרה
כאילו מעולם לא נברא,
בתקווה שלא תמשיך לסיבוב הבא.
אבא,
שלא תבין לא נכון
אני לא מאשימה אותך שנהפכתי לאדם שאני היום;
הרסתי ובניתי בעצמי כל חלק וחלק ממני,
אך מה שכן
אני מדי פעם מתפללת שיום אחד תבין,
שאתה זה שניפץ אותי מלכתחילה;
הייתי צריכה דמות של אב וכל מה שסיפקת לי זה דמות של אפס שבורח
כשקשה לו,
בלי לתהות לגביי ההשלכות ומה שאתה משאיר מאחורייך.
אני מניחה שאם היית נשאר, אולי גם לא הייתי מחכה עד לצלצול ה8
בכדי לענות
אולי היה יותר קל לחדור את הבונקר שבניתי סביבי
ואולי, אבל רק אולי
לא הייתי נמשכת רק לגברים שעתידיים לעזוב אותי כשקשה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
'אחד קיבל מכה
בברך, לא בדיוק
אבל בערך..'

מה לא בדיוק אבל
בערך פה?!

לא בדיוק בברך,
לא בדיוק מכה,
או לא בדיוק
אחד?


איזה מין שירים


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/9/17 10:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה