ראשית
אומר כי נולדתי בעת סערה עצומה
שהשתרעה ממזרח למערב
ובעודי ברחם, חדרו לנפשי
פיסות, חלקיקים מן הסופה
אשר השחיתו ואכלו בתוכי
והתבגרתי, מושחת מהיסוד
ידעתם זאת גם אתם
בתוך תוכם, בעיניכם ראיתי שידעתם
בתוכי שוכנות רוחות
מן הסופה הגדולה
לכן פחדתם
לכן עמדתם כה איתנים
ונפשי מתרסקת בכל סיבוב

שנית
אודה כי סופות הן חברותיי
מראהם - ביתי
מנחמת הידיעה, בתקוותה
שמספרים שיום יבוא
והסערה הגדולה תחזור
אני מאמין שהיא תפרוץ מתוכי
וגם כל עין שלך סופה
ואני מתרסק לתוכן בתשוקה
מתרסק ונשבר בכל סיבוב
ממתין לסופה הגדולה

אסיים ואומר
כי בליבי עוד שוכנת סערה עצומה
שקוראת לעינייך
שקוראת 'הביתה...'