תמיד תהיתי האם אפשר להאזין לשקט.
האם אפשר לשמוע את הצחוק של הילדה שלא צוחקת.
ולפעמים חשבתי לאן צריך ללכת.
כדי לראות את הרוח למנגינה הופכת.
העולם מלא צלילים, גבוהים ונמוכים, שיורדים ועולים.
העולם מלא קולות, אפוף ברעשים ומנגינות, והכי מיוחדות הן אלו
שקשה למצוא, שמסתתרות.
תמיד חיפשת את השקט,
לאו דווקא בכדי להאזין.
חיפשתי את השקט כדי שאוכל לראות דברים,
כי בתוך העולם שמלא בדיבורים.
כבר אי אפשר לראות את הקסמים שמתחבאים.
את הים והשמים, את האש ואת המים .
את הציפורים שממריאות והחיות שמסתתרות.
אם יום יבוא ואמצא את השקט אולי אצליח לגלות. מאיפה מגיעות,
היפות במנגינות.
אולי אגלה את הסוד, למה אנו רוצים תמיד עוד ועוד.
אפסיק ברגע את הרעש לעבוד,
ןאשאר בשקט ומול קול הפחד אעמוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.