[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבדידות מכרסמת ברעש שרק אני שומעת,
הרצון לאהוב ולהיות נאהבת בחזרה;
זה חוזר,
זה בועט לי אל תוך הבטן
אני מתקפלת בתירוץ שהגב פשוט כואב,
ואני לא מסוגלת לנשום
כל כניסת אוויר שורפת כמו הסוף של הג'ויינט,
השקט הפך לאוייב שאני שומרת קרוב אליי
כי הוא יודע יותר ממה שהוא צריך.
מפגשים מלאים חיבוקים ארוכים ונשיקות קטנות,
יחסי אהבה שנאה ביני לבין עצמי
ההגיון הבריא והלב הגוסס,
שמיכת צמר, אורות שמאירים ממסך המחשב.
אני מזייפת רגשות באותה תדירות שאני מזייפת אורגזמות,
אני מקיפה את עצמי באנשים שמשמשים לי כבונקר;
עקשנית, אימפולסיבית
רצסיבית ורציונלית,
אולי חולמנית, עייפה
לא נרדמת כבר לילה שלישי ברציפות.
אני ציפור בתוך כלוב שרק חולמת לעוף אך מפחדת ליפול,
מסתכלת מהחלון ורק מתה לעשות קפיצת ראש אל תוך מדרכה מבטון.
אני זוכרת הכל אבל שוכחת איך קוראים לו,
למרות שאת השם שלי הוא זוכר בבהירות
גונח אותו פעמיים או שלוש בין הסדינים,
אוחז בשיערותיי
בזמן שאני אוחזת בשפיות שלא תברח כמו כל הגברים בחיי,
והרי ברור שהיא תחזור בעתיד;
כמו כולם, גם היא תרצה הביתה.
קצת שיכורה, מתגעגעת הרבה
תגיע מתנדנדת אל מפתן דלתי,
תצלצל בפעמון, פעמיים או שלוש;
רק לי יש את המפתח
אך הפעם הזו הבטחתי לעצמי שבמידה ותחליט לעזוב,
לא אתן לה להיכנס.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הגפילטע איש היו
ממש נפלאים
השנה...

ממה זה עשוי
בעצם?


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/9/17 18:56
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורן רובין

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה