יש שתיקה בבית, כשהאנשים שחיים בו בוגדים בעקרונות שלהם
אבל יש לחם, יש גבינה, יש בשר וקטשופ,
יש קוסיות חשופות רגליים שקורעות לעצמן את קרום הבתולין על
מגרש הטניס
יש אנשים עם מכוניות מפוארות חדשות,
שלא יזרקו חמש שקל להומלס, ולא יגשו לאדם ששוכב חסר הכרה על
המדרכה
יש אנשים ש-כל מה שמעניין אותם זה להשחיל את הזין שלהם לתוך
איזה קוסית,
והם חושבים שהם גברים לעניין כי יש להם כסף, שרירים ודעה
פוליטית

סוחבים את הילדים שלהם כמו שקי קמח,
כשהילד הקטנטן שלהם בוכה, הם צועקים עליו
אומרים לילד בן שמונה שיתנהג כמו מבוגר,
הוא לא יכול להתנהג כמו מבוגר,
הוא לא אמור להתנהג כמו מבוגר,
הוא ילד!

שוכחים להאכיל אותו, להחליף לו חיתול,
שוכחים להשקות אותו גם בימי הקיץ הקשים
מצפים ממנו לשבת בשקט,
או להיות מטומטם מול הטלוויזיה,
כי אין להם סבלנות להקדיש לו תשומת לב
שונאים חופשי בית-ספר, כי אז הילד באחריותם
בית-ספר הוא שמרטף במימון המדינה
רושמים את הילד לצהרון כדי שיוכלו לעבוד,
ומהכסף שהם עובדים הם משלמים לצהרון
הכול כדי לא להיות עם הילד
סומכים על אנשים זרים שיחנכו את הילדים שלהם,
אבל משרד החינוך זה לא משרד החינוך -
הוא לא מחנך לדבר,
זה משרד ההשכלה

הילד רואה את אבא שלו רק לפני השינה,
והאימא עסוקה נורא
מה שהילד צריך זו אהבה,
הם מקלקלים אותו לכל אורך ילדותו ונעוריו,
וכשהוא יוצא דפוק הם מאשימים אותו
"למה אתה ככה?"

הילדים שלכם דפוקים כי אתם דפוקים,
הילדים שלכם רעים כי אתם רעים,
הילדים שלכם כואבים כי התעלמתם מצורכיהם
כל מה שאתם עושים - חוזר לכם לפנים.