גיא שמש / שבחי ירושלים |
רוח מבשמת את שערותיה
היא שמה לב ומחייכת, ולא אומרת דבר,
ואז מרתיחה את קנקן המים
הרוח מטשטשת עקבות רגליים בחול
מתיקות מצמיאה עומדת באוויר,
כמו אות אזהרה
קשרים נפרמים בין לבין בתחושת דגדוג מענגת,
היא סוגרת את הדלת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|