[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אותו אדם היה ללא ספק אדם נחמד. השקפתו, מאז ומתמיד - הייתה
אופטימית ואוהבת אדם וחיים. כך הוא היה סבור, שהחיים יפים מעצם
היותם חיים. קיום משמעותי, מעצם קיומו. כל הריחות היו עבורו
אחד, וכך גם הצלילים; אולי היו לו פאשלות מדי פעם, אולי דברים
לא הסתדרו לו, אך דעו שתמיד כוונתו הייתה טובה וכנה. ואז, בעת
נסיעה שגרתית בחזרה אל הבית, הוא האט את רכבו עקב עצם מוזר
שנתקל בדרכו. זה היה חתול, שמעיוו פתוחים לרווחה. הוא הביט
ארוכות, אל תוך הדם, אל תוך האיברים, אל תוך הורידים. מסביב,
הבניינים שקטו, ואנשים לא ממש היו.. השמיים, כחולים, האוויר
אוויר ומשום מה זה הזכיר לו זיכרון ילדות תמוה. הוא חזר ממשחק
כדורגל עם חבריו והתיישב מול הטלוויזיה בסלון. דודו היה שם,
ביחד עם הוריו. זה סוף דצמבר 2008, ודיווחים ראשונים על מבצע
עופרת יצוקה החל לזרום מהתקשורת, ומשום מה הדיאלוגים שהתנהלו
בסלון על ידי המבוגרים הניעו משהו בתוכו. היה שם קונפליקט לא
פתור. כאילו יש תשובה, אך היא לא באמת נמצאת שם. בסכסוכים
הפוליטיים העמוקים הללו, אפופי מיתולוגיה ולאומיות. אך ללא
תמות כלל, מכיוון שכל הצדדים זהים במשמעותן, בפילוסופיה, לכן
כל זה היה כל כך משעמם. אך הוא לא ידע זאת אז, הוא היה רק ילד
וחבריו הציעו לו משחק חוזר. כעת, הוא הביט אל הבטן הפתוחה של
החתול וראה מטוסים ורקטות מתעופפות. הוא הביט ארוכות, וחש
בנפשו מתפרקת. מן הטוב אל הרע. מן המזויף אל האמיתי. האוויר
אוויר, והים מים; והוא אדם, כך הרהר, עצמות ואיברים המכורים
לסמים של האבולוציה. ואז הגיע אדם עם כפפות גומי עבות, אסף את
החתול בידיו וזרק אל הפח שבסוף הרחוב. ומהר מאוד בלי ששם לב
הוא הביט אל עבר נקודה סתומה באספלט. מבולבל, המשיך את דרכו
ברגל אל הבית. את האוטו שכח באמצע הכביש. מנורות הרחוב לאט לאט
נכבות. האורות בבתים נכבים. כולם מפסיקים לדבר. כאשר הוא הולך
כפוף עם מזוודה, והקונפליקטים שבתוכו ובעולם, חוזרים לאותה
מערבולת של אותו הוריקן שם הם תמיד שכנו, במחשבת כל האנשים אי
פעם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה ששלי שלי מה
ששלך גם שלי


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/8/17 15:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אני סילפן

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה