|
אֲנִי חוֹלֶה עַל אַהֲבָה
הָאַהֲבָה חוֹלָה עָלַי
הַכַּדוּרִים בָּאִים בִּשְׁנַיִים
וְלִי לֹא בָּא לִישׁוֹן
כַּדּוּר עָגוֹל צָהוֹב כָּחוֹל
הַזְּמָן לָקַחַת פַּעֲמַיִים
לִהְיוֹת עוֹד אִישׁ בְּהָפְסָקָה
אֶצְלֵנוּ בַּנּוֹפְשׁוֹן
נוֹכָחְתִי כְּבָר שֶׁלַּעֲמוֹד
בִּשְׁבִיל צְלוֹחִית גְלוּלוֹת וּמַיִם
בַּתּוֹר הַזֶּה לֹא טוֹב לִהְיוֹת
הַמִּישֶהוּ הָרִאשׁוֹן
כִּי אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּך
בָּלַעְתִי בֵּינָתַיִים
וְאֶת שֶׁלִּי אֶת מַסְתִּירָה
מִתַּחַת לַלָּשׁוֹן
אוּלַי הַכֹּל אִילוּז
אִישְׁפּוּז בְּאֲחִיזַת עֵינַיִים
אוּלַי נִקְרָא לַמָּחָלָה
"אִיתָּךְ אֲנִי טִפְּשׁוֹן"
. |
|
היא אחזה בו
בידה
והביטה בו גדל
וגדל
וגדל
וגדל
-איך זה אמור
להכנס לפה שלי?
חשבה , אבל הוא
המשיך לגדול
ולגדול
ולגדול
ולגדול
ואז עבר שם
חקלאי ואמר לה -
המלפפון יגדל גם
אם לא תלטפי
אותו עם וזלין.
מיומנה של מיכלי
בקיבוץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.